רש"י
שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת וגו'. אַף קִלּוּס זֶה בִלְשׁוֹן נוֹי אִשָּׁה:
צרור המור
שניך כעדר הקצובות. כי הגליות והיסורין הבאים על ישראל הכל נרמז במעשה האבות כמבואר במדרש רבה פ' וישלח על קרא דריוח תשימו בין עדר ובין עדר דהיינו שיהיה ריוח בין צרותיהן של ישראל וזהו כוונתו כאן שניך פי' אוכלייך הצרות והיסורין שמכלין אותך הן כעדר הקצובות כאשר נקצבו ע"פ העדרים ששלח יעקב לעשו כן הוא:
מצודת דוד
שניך כעדר הקצובות. שניך היו דומות זו לזו בגובה ובעובי, ולבנות היו במראה כמו עדר הדומות זו לזו כאילו נחתכו כאחת. וכשהם עולים מן הרחצה שמבהיקים בלובן צח: